הודו לה' כי טוב

דבר ראשון ברצוני להבהיר שהקטע של בלוגים (בכלליות) נראה לי קצת דבילי לכן אני יתייחס לכתיבתי בתור יומן חוויות מכוון.

הסיפור שלי מתחיל בשלהי מלחמת לבנון השניה , יש שטענו שברחתי בידיוק בזמן לפני שהמילואים בפתח אבל האמת היא שתיכננתי אותו הרבה לפני ..

טסנו סוף יולי ונחתנו בתחילת אוגוסט עם החברה שלי עדי , איתי עוד כמה הודים בטיסה ואני כולי התרגשות, עד אז שמעתי מבטא הודי רק במשפחת סימפסון וצחקתי. כול כל כך הרבה שאלות עברו במוחי בטיסה הזו שאלות שיפתרו בהמשך.. , נחתתי בדלהי היה חם חם ..

חבר שלי רומן שבידיוק היה בדלהי עקב בדיקות עיינים אסף אותנו בדלהי לחיקו וכך השוק הראשוני עבר בנעימים. כעבור יומים נסענו לקאסול לפגוש עוד כמה חברים שלי מהארץ שלא ראיתי מעל חצי שנה.. היה מרגש במיוחד העובדה שאני יודע שיש לי איתם עוד שבועיים והם חוזרים הבייתה..