לכל מי שרוצה עוד פרטים על העוקץ שיפתח בעמוד 751 - אבנים יקרות עולות ביוקר.
יום שישי 24.11 - שבת שלום!
יום שישי הערב יורד ואני באחד במסעדות הפאר בג'אסלמר מעניין למה לקח לי כל כך הרבה זמן להתחיל לכתוב. בזמן האחרון קרו כל כך הרבה דברים שנראים הזויים או צירופי מקרים שכאלו..
הטיול שלי לבדי מתחיל בעיר הבירה של רגסטאן - ג'יפור. ג'יפור שנקראת גם העיר הוורדוה (צבע שמעיד על הכנסת אורחים) כיאה לעיר בירה היא רועשת מפוקקת וכל כך מזוהמת מפיח שקשה לראות את הכוכבים בלילה. ביומי הראשון הכרתי במקרה ברחוב איזה הודי צעיר כבן 20 בידיוק הייתי בדרך להקרנת הסרט ג'ימס בונד החדש (בהודית) ישבנו ודיברנו הוא נראה ממש נחמד , הוא הציע שנפגש למחרת המקדונלס לאחר שיחה קלה הוא הציע שאני יפגוש את החברים שלו, אמרתי לו סבבה. וכך התחיל ניסיון ההונאה. הגעתי איתו למכונית של חבר שלו היא נראתה מפוארת למדי ומוזיקת טראנס ברקע. הרושם הראשוני שהשאירו היה שמדובר בבנאדם המשתייך לעשירון העליון. הגענו למיסטר בין קפה מקום אחד המפוארים שראיתי בהודו אורות מתחלפים וציפוי זהב ותמונות של מונה ליזה (בהתחלה זה היה צריך להקרות על שמה אך מאחר שהשחקן האנגלי בא לחנוך את סרט הפתיחה נקרא המקום על שמו) שם פגשתי עוד 3 הודים חביבים הם נראו לבושים טיפ טופ חליפות ונעלי תנין לידם 2 אוסטרליות שוות שסיפרו לי שזה חברות שלהם.. הם סיפרו לי סיפורי הוללות על החיים והעסקים שהם עושים סביב העולם בעיקר ביפן תיאלנד. לאחר איזה שעתיים של זיוני מוח נשארתי עם הבחור הראשון , ראש הכונפייה והוא התחיל לחתור לעניין - אני שולח לארץ טכשיטים בשווי 6000 דולר כל מה שאני צריך לעשות זה לארוז ושישלחו על שמי עם הפספורט שלי תכשיטים לישראל, אני אמור לחזור לישראל עוד 5 ימים (!) להוציא את החבילה מהדואר ולהביא את זה לאיש קשר ממנו אני אמור לקבל 10000 דולר על הטירחה והעבודה ובנוסף הוא משלם לי את הכרטיס חזרה להודו. כסף קל אלק.
בשלב מסויים הלכנו למסעדת על האש בנתיים הצטרפו עוד כמה הודים מפוקפקים שגם נראו טחונים. אמרתי תודה רבה על ההזמנה לארוחה ונסענו לאיזה מלון מפואר אחרי 2 דקות של סיבוב רושם במלון יצאנו ונכנסו לאוטו אני עם הנוכל הראשי ועוד חבר שלו, ביקשתי שיורידו אותי בגסטהוס היה כבר 12 בלילה אני מת מעייפות ותקוע עם 2 חברה מפוקפיקים באוטו לבד פחד קל עבר בגופי. הם עוד מנסים לדלות ממני פרטים כמה יש לי בחשבון בנק ואפילו ביקשו ליראות את הפספורט שלי, כמובן שסירבתי , בכדי לצאת מהעניין בזהירות ביקשתי שישלח לי אימייל אולי נעשה עסקים באחד הימים אמרתי לו אין מצב שאני חוזר עוד 5 ימים לארץ אני באמצע הטיול שלי וזה לא בא בחשבון, ככה החלקתי אותו ויצאתי בעדינות מהאוטו , כשניסיתי להרדם מחשבות רצו במוחי.. זה היה יכול להסתיים הרבה יותר גרוע.
מה שמצחיק שהבחור החביב והצעיר בן ה 20 שלח לי איימיל אחרי הרבה זמן ובו הוא מספר שהוא ריסק את הרגל בתאונת אופנוע , חיוך עלה על שפתי (קראמה או לא קראמה?)