במינדו הייתה הפעם הראשונה וגם האחרונה עשיתי משהו שלא רציתי כדי לא לפגוע באנשים שטיילתי איתם.
באחת "החפיפות" הראשונות יומיים אחרי הנחיתה, אמרו לנו שמינדו פשוט
מ-ה-מ-מ-ת ואסור לפספס את הביקור בה ואת טיול הצפרות המרהיב.
טוב אז היינו ארבעה שרק נחתו והעדפנו את סיור הצפרות, ממנו אף אחד לא התלהב, כך הסתבר בדיעבד, מאשר לפרק את הקבוצה. אז נסענו למינדו ועשינו אבובים, הלכנו לאיבוד בשמורה, ביקרנו בחוות הפרפרים ובערב עשינו קבלת שבת וחיכינו למחרת, לגולת הכותרת - סיור הצפרות.
למזלנו הרע, באותו הבוקר היה גשום וכל מה ששמענו מהמדריך היה "היא עפה" או בספרדית "se fue". ראינו בקושי ציפור אחת והמדריך שבאמת היה אדם חביב עשה מאמץ אדיר. לבסוף, אחרי כשעתיים בהן מנימוס עשינו עצמנו מתעניינים כדי לא לפגוע אחד בשני ואח"כ, כשהבנו שאף אחד לא באמת רצה את הסיור ועשה זאת כי הניח שהאחרים מתלהבים, כדי לא לפגוע במדריך, אזר ערן אומץ ואמר לו שאני, הבחורה מאוד עייפה ולכן אנו מעוניינים לחזור. מתוך הבנה לחולשותיי הנשיות הסתיים העונש וחזרנו לקיטו להמשיך לבניוס.