איך זה מרגיש לפני....

         בדיוק היום אמרתי לחברה שלי שאתמול לא הצלחתי להירדם בלילה.

 ככל שזה הולך ומתקרב המחשבות הולכות ומתעצמות וההתרגשות נהיית ענקית.

אם פעם זה היה נראה ממש רחוק וממש כמו נצח(בימיי הצבא המשעממים והמדכאים שלי)  עכשיו זה ממש אבל ממש קרוב.

      לפני שבועיים קניתי כרטיס טיסה, אני יושבת פנים מול פנים עם הסוכנת באיסתא והלב שלי מפמפם פשוט...ישר התקשרתי לכל החברות לספר להן: "תגידו לי מזל טוב, ב-16/1/08 אני טסה לדרוםםםםם אמריקההה"

כן, אז קצת מבאס שדווקא החברות הטובות לא באות איתי, בייחוד נוגה שכל כך התעקשתי שהיא תבוא, אבל לא נורא, כבר השלמתי עם זה...אמרתי לעצמי, אם שותפה או בלי שותפה אני ט-ס-ה!!!

נכון שזה מפחיד בהתחלה, אבל בסופו של דבר הדברים יסתדרו ואני בטוח יהנה.

   גם אמא לא קיבלה את זה בהתחלה, "מה לבד? השתגעת" אבל הסברתי לה שאין מה לעשות, לא הצלחתי למצוא שותף/ה למרות שפירסמתי עשרות מודעות וגם נפגשתי אם איזה אחת (אבל ממש לא זרם איתה) וגם עצה שלי, קחו את ההורים שלכם להרצאה ב"למטייל", זה מרגיע את כל העיניינים (או שלא?!?!) בכל מקרה את אמא שלי זה קצת הרגיע וזה גם מאוד מעניין לשמוע...

      אז כל מה שנשאר לי זה לעבוד עוד קצת ולחסוך(עדיין אין לי את כל הכסף)

להתרגש המוןןן ולהמשיך לא להירדם בכללל בלילות ולהתחיל לעשות הכנות לקראת היום הגדול

    החודש אני יעשה חיסונים, נספר לכם איך היה בפעם הבאה

                    להתראות בנתיים, אוהבת רותם:)