קוסטה ריקה ואיי פנמה

נכתב ב-7 אפריל, 2005

תכננתי חודש בקוסטה ריקה ומהר מאוד הבנתי ששבועיים הם בהחלט די והותר.
בניגוד לציפיות שלי קוסטה ריקה לא מתקדמת בכלל; הביוב זורם ברחובות והכבישים נוראיים כך שנוסעים במהירות ממוצעת של 30 ק"מ לשעה, כל מקום שני מוגדר שמורת טבע ובהתאם עולה כספ ובגלל שיש כאן המון תיירים אמריקאים הכל עולה הרבה כסף.

מה בכל זאת היה לנו שם  - הרי געש, מפלים, יערות גשם, יערות עננים, איגואנות וחופים.

הרי געש ראינו שניים - האחד בסן חוזה פואס הר געש פעיל בתוכו לגונה חומצית

משם נסענו ללה פורטונה לראות את הארנל, הר געש פעיל שאם יש מזל ניתן לראות אותו מתפרץ בשעות הקטנות של הלילה אז שמנו שעון ובארבע לפנות בוקר זה הצליח לנו וראינו את הלבה.

בבוקר הלכנו למפל וכל הדרך ליווה אותנו גשם רציני ככה שראינו את הר הגעש מבעד למסך הגשם

והגענו למפל רטובים לגמרי.

חוצמזה ביקרנו בשני מעיינות חמים האחד מהודר ויקר והשני פשוט יותר זול יותר ולטעמי גם כייפי יותר.

משם נסענו למונטה ורדה שם ביקרנו ביער עננים ויצאתי לטיול על גשרים תלויים בין העצים והעננים

חופים - לקוסטה ריקה חופים גם בצד הקריבי וגם בצד הפסיפי אנחנו בחרנו לעשות ביקור סמלי ולראות חופ אחד מכל סוג ואין בכלל ספק שהצד הפסיפי הרבה יותר יפה.

בפורטו ויאחו אפילו עליתי בפעם הראשונה בחיי, למרבה הבושה, על אופנים בלי גלגלי עזר או בעצם עם גלגל העזר

האנושי - ערן

כשמיצינו את קוסטה ריקה ונשארו לנו עוד כמה ימים לפני הטיסה המיוחלת לגואטמלה החלטנו לעבור את הגבול לפנמה ולבקר בבוקה דל טורו שם כך אומרים החופים הקריביים הכי יפים במרכז אמריקה, ואכן החופים הם כמו שתמיד דמיינתי לי ים צלול בצבע כחול וטורקיז עצי קוקוס ובננה חוצמזה ראינו גם צפרדעים אדומות ודולפינים

אחד הדברים שמצדיקים את הביקור כאן הוא המכבסה המקום של פטרישיה וקרל המקסימים שמוכנים לעזור בכל דבר ונותנים הרגשה של בית כאן בגלות

זהו יאללה ביי
תמר