ברזיל: חופים, לנסויס, סלבדור ושוב חופים

נכתב ב-20 למרץ, 2005

HOI

תמיד תוארו לי חופי ברזיל כחופים היפים בעולם, עם חול לבן, מים בצבע טורקיז, הכל זול והחיים יפים... במציאות זה קצת הרבה שונה !

זה בערך נכון כמו האגדה שיש חיי לילה בדרום אמריקה, כיוון שברוב המקומות שהייתי, אם לא מדובר בסוף שבוע אז אין בכלל על מה לדבר, וברוב המקומות גם בסופי שבוע אין שום דבר מעניין.

בתור חובב חופים עברתי ב 5 מקומות שונים עם חופים, ובכל מקום ביקרתי במספר חופים. חוץ משני חופים יפים, כל השאר סתמיים כמו הארץ רק עם כמה עצי קוקוס.

רוב החופים רחוקים מהאכסניות ומהעיירה ונדרש ללכת בין 15 דקות לחצי שעה, וישנם חופים במרחק של מספר קלומטרים.
החול לא לבן והמים כמעט בצבע הקישון עם ים של סחף ואצות, מזל שזפת אין... אחרת הייתי חושב שאני באשדוד.

היינו  בעיירה בשם בוזיוס עיירה יפה אך יקרה, שם שכרתי לראשונה גלשן ולאחר שעה של התרסקויות בגלים, סליחה תרשו לי לדבר כמו מקצוען... התרסקויות בסוילים שבסופם הצלחתי לעמוד 5 שניות החזרתי אותו ונגשתי ללקק את הפצעים בחוף.

ברצוני לציין שלקחתי גלשן קטן למתקדמים ולא גלשן למתחילים שנראה יותר כמו חסקה מאשר גלשן.
החופים בבוזיוס לא היו יפים במיוחד והיו רחוקים מאיזור המגורים.

עיירה נוספת שהייתי בשם "אריאל דה אג'ודה" שהשם "ישראל דה אג'ודה" היה הולם אותו יותר. ריכוז גדול של ישראלים, שלטים ותפריטים בעיברית, רוב המקומיים נהנים להראות שהם יודעים כל מני משפטים וסלנג בעברית, ומקצתם גם דוברי עיברית שוטפת.

ב"אריאל דה אג'ודה" המחירים סוף סוף סבירים ולא כמו שאר המקומות, אבל אחרי 3 ימים השעמום שבר אותנו והמשכנו ל"איטה-קרה"  ITACARE שם ישנם 4 חופים אחד אחרי השני במרחק של 15 דקות מהמגורים, וחוף נעלם נוסף במרחק של שעה הליכה שהוא נראה יפה.

איטה-קרה  עיירה נעימה מלאה מסעדות ובבתי ספר לגלישה, יש גם פלפל אבל הסביח טוב יותר.
יש שם מועדון קפוארה עם חברה נחמדים ומקצוענים שכל ערב בשעה 8:30 עד 9:30 הם מציגים יכולות. הם מתעופפים באויר כאילו חוק הגרביטציה לא קשור אליהם, בשילוב של ריקוד לחימה ואקרובטיקה .... התאהבתי בקפוארה !

לקחתי 3 ימים קורס גלישה עם מורה פרטי, 3 שעות כל בוקר על מנת שילמד אותי את רזי הגלישה, ולהצליח לעמוד יותר מחמש שניות. היה מפרך אבל כייף. ביום השלישי התפתח לי דלקת בכתף. השקמנו בשש בבוקר לתפוס גלים גבוהים, ואחרי 20 דקות של גלישה יצאתי עם כאבים חזקים.

"מורו דה סאו פאולו" זהו אי מרחק שעתיים במעבורת מסלבדור. באי ישנם חופים יפים, לדעתי היפים ביותר מכל החופים שראיתי. שלושה ימים עשינו בטן גב, קוראים ספרים, רובצים בחוף ואוכלים אסאי. קפצנו לבקר בחוף הורוד, חוף מלוכלך ולא נעים, שמהצוק שממולו זורם בוץ ורוד. סתמי לחלוטין !  אבל אם כבר שם אז התמרחתי אולי יש לזה סגולות כלשיהן.

ע"מ לגוון קצת מהחופים נסענו ללנסיוס ששוכנת בפנים הארץ וללא ים.
האיזור ירוק מלא נחלים מפלים וברכות טבעיות
ביום הראשון עשינו תור של יום הכולל בריכה טבעית עם מפל יפיפה, תצפית מהר, שהציג בפננו נוף דומה מאד לרמת הגולן ו ...  כאן עשינו טעות שעד עכשיו אני לא מבין איך הרשתי לזה לקרות. נסענו ל...   מערת נטיפים. שעתיים התהלכנו במערה שהנטיף הכי גדול היה בגודל המוצ'ילה שלי, ונראה עשוי מגבס. כמובן שהיה משעמם בנוסף למעיק כשנאלצנו כל רגע להעמיד פנים נדהמות למראה נטיף נוסף או לשמע הסבר "מדהים" מהמדריך המקומי.

מה חשבתי לעצמי ....

למחרת יצאנו 5 חברה עם שני מקומיים מקסימים, יורי, מדריך לטיפוס צוקים, וססי, מאמן קפוארה, שהעבירו לנו יום כיף בהליכה בטבע, טבילה בנחלים וברכות טבעיות וגם לימדו אותנו טיפוס וקפוארה.

ביום השלישי הלכנו תמר ואני למפלים וברכות טבעיות עם מגלשות טבעיות היה ממש כיף.

בעיר סלבדור היינו פעמיים. בפעם הראשונה ישנו בעיר העתיקה, וביום שלישי נהננו ממופעי רחוב, במות עם מוזיקה, מופע תופים, קפוארה ועוד. סיירנו כמו תיירים טובים בפלזות, קתדרלות ושווקים שם תמר עשתה טעות גדולה וקנתה את... מוקי.

מוקי זה כלי מיתר בשם בירבאו שמנגנים בו בקפוארה, הוא בגובה מטר וחצי ומעיק להחריד. אין איפה להכניס אותו ובאוטובוסים הוא מטריד את כולם, ולא אחת גורם לאי נעימויות. בקיצור מועקה ועל זה שמו מוקי (המועקה).
אני לא מאמין שנסתובב איתו עוד הרבה זמן.

בפעם השניה שחזרנו לסלבדור השתכנו בברה שזה על החוף. משם טסנו לסאו-פאולו שם הינו יממה, והמשכנו בטיסה ל ...  קוסטה ריקה.