ארגנטינה צ'ילה - קרטרה אוסטרל בטרמפים

נכתב ב-18 ינואר, 2005

מבארילוצ'ה San Carlos de Bariloche ירדנו לכיוון הקרטרה אוסטרל  Carretera Austral.

הקרטרה אוסטאל היא דרך הנמצאת בדרום צ'ילה ונמשכת אלפי ק"מ עם נוף מגוון. הדרך ברובה דרך עפר וכל הזמן חוצים נחלים ונהרות, נוסעים בצידי לגונות ואגמים, מפלים בכל מקום והרבה הרבה ירוק ומים.
לאורך הקרטרה ישנן עיירות, לדעתי מכוערות וייקרות בלי שום הצדקה כמו כל צ'ילה אבל מה לעשות שיש לה נוף יפה יותר מארגנטינה.

בחלק מהעיירות יש אטרקציות כגון טיולי סוסים או רפטינג ... אבל יקר בלי שום פרופורציה ... לדוגמא, 3 שעות, לא ימים, שעות!!!,  של רפטינג העלות היא 70 דולר !!!! בקוסקו שבפרו עשיתי רפטינג של 3 ימים, לא שעות, ימים!!! הכולל אוכל ולינה העלות הייתה 80 דולר ...

על מנת להגיע לקרטרה ירדנו דרומה בארגנטינה עוברים דרך אל-בולסון El Bolson עיירה היפית ואומנותית מקום עם ריכוז גדול של מוזרים ו...עצלנים לטעמי.
ישנו בחווה ישראלית במרחק 10 ק"מ מהעיר. החווה חדשה נפתחה לפני חודשיים ע"י ישראלים נחמדים וממוקמת על שטח של 20 דונם על גדות נהר ונוף נהדר. ואיך לא עם אוסף של סרטים וסדרות ישראליות.

בצ'ילה וארגנטינה יש את עניין בית משפחות Casa de Familia, זה בתים של מקומיים שמקצים מספר חדרים למטיילים. אתה משלם ללילה ומקבל חדר, ומשתמש במטבח, בסלון, במקלחת ... בקיצור, מאמצים אותך.
אני לא מדמיין איך אמא ישראלית ממוצעת שלא לדבר על מרוקאית תגיב אם יכנסו לה זרים למטבח שעושים לה שמות ומלכלכים...
רוב הלילות בקרטרה כשלא היינו תקועים באוהל באמצע שום מקום מחכים לטרמפ ישנו בבתי משפחות.

העיירה הראשונה שבקרנו בקרטרה הייתה פוטאלפו Futaleufu ... סתמית, משם המשכנו לפואיפי  Puyuhuapi מספר שעות מעוכים בתוך טרנזיט, נסיעה יותר גרועה מרוב הנסיעות שעשיתי בבוליביה.

למחרת התייבשנו 7 שעות לטרמפ ע"מ להתקדם מרחק של 25 ק"מ עד הכניסה לשמורת הקרחון התלוי. סניורה נחמדה עם טנדר העמיסה אותנו, תמר ואני, בארגז מאחורה חשופים לרוח, קור וגשם. רק שכחה לציין שהיא פונה 5 ק"מ לפני, כך מצאנו את עצמנו בטרק לא מתוכנן עם 25 קילו על הגב.

למזלנו עננים לא כיסו את הקרחון התלוי והיה נחמד, ה 20 שעות אחרי זה ... פחות.

חזרנו לדרך הראשית והמתנו לטרמפ, בנתיים שומעים מוסיקה, ומשחקים קלפים, רמי 500 למי שמכיר. חכינו וחיכנו, 780  800 לי ברמי, חכינו וחיכנו, ותמר מובילה 1700 1560.
התחיל לרדת גשם ומאוחר יותר החשיך. בלית ברירה הצטופפנו תחת סככה ובשלנו את שקית המרק היחידה שהייתה עלינו. רוב האוכל היה אצל נתי ודינה, אבל שפר מזלם והם טפסו טרמפ מפואיפי כבר בשעות הבוקר ומאז לא ראינו אותם עד סוף הקרטרה, 8 יום אחר כך.
כל הלילה ירד גשם מטורף. בבוקר השקמנו לנסות את מזלנו מתפללים ליום מוצלח יותר. עדכון .... 2170 לי 2490 לתמר ... לי אין מזל גם בקלפים ?!

הרכבים שעברו לא עצרו, היו מלאים או סתם אנטישמיים.
ב 12 בצהריים עצר לנו חסיד אומות עולם אחד בשם ארנן. ארנן הוא נהג משאית שמכילה חמוצים ... לאחר שהעמסנו את המוצ'ילות מאחור נמעכנו 3 אנשים בזוג מושבים, ארנן הסיע אדם נוסף.
הנסיעה נמשכה 7 שעות, נוף יפיפה, כרגיל לאיזור, לגונות, אגמים, נהרות, יערות ועוד.
ארנן הסביר לנו דברים, עצר לצילומים ממש אדם מקסים. לקראת ערב היינו בבירת הקרטרה קוייקה Coyhaique.

מסתבר שקרה לנו מה שקרה למרקו עם אמא שלו. זוכרים שמרקו היה עובר באיזו פינת רחוב ושניה אחריו עבורת אימו האבודה ? כך גם קרה לי כשעשיתי סקר מקומות לינה ועברתי מספר בתים, באחד מהם נכנסתי לראות את החדרים וחלפתי על פני הסלון שם ישבו באותה עד נתי ודינה האבודים ... ולא שמתי לב והמשכתי הלאה וכך פספסנו את ההזדמנות לאיחוד.

משם המשכנו בשלוש טרמפים שונים עד לסרו-קסטיו Villa Cerro Castillo שם מצאנו בית בו השארנו את רוב הציוד ויצאנו עם ציוד לטרק של 4 ימים טרק הסובב הר שנראה כמו מצודה העונה לשם Cerro Castillo ... מרשים למדי.
 

עמדנו שוב על הכביש מחכים לטרמפ שייקח אותנו לתחילת המסלול, השעה הייתה 18:00 בערב, אך כיוון שמחשיך כאן רק אחרי 22:00 בלילה לא היתה בעיה.
אחרי שעה וחצי המתנה החלטנו לשנות תוכניות ולעשות את הטרק הפוך גם בגלל שהמפות והסיפור דרך לא היו ברורים ולא רצינו להתברבר.

הלכנו קרוב לשלוש שעות והקמנו אוהל סמוך לנהר ולתחילת העליה לכיוון הפסגה.
למחרת הלכנו 10 שעות חלק במסלול חלק לא אחרי שלא מצאנו שביל שאמור להוביל ללגונה והחלטנו לפסטן דוך על ההר, משימה שהתבררה כקשה מאוד ואחרי שעלינו שליש הר והגענו לנקודה ממנה נשקף נוף יפיפה, ענני גשם מאיימים התחילו לכסות את ההר ממול ולהתקדם לעברנו והשעה כבר הייתה מאוחרת החלטנו לחתוך לעיירה מרחק 7 ק"מ.

ישנו שם בבית נעים וחם שבלילה ניהלנו קרב עם הבת הגדולה מה יהיה בסלון, טלנובלה מטופשת בטלוויזיה או חברים של נטשה במערכת ... נצחנו !. מוקדם יותר הינו בבית הקברות שלהם שם יש קטע מוזר. הם נוהגים לבנות בתים קטנים סביב הקברים ... אני חשבתי שאפשר לוותר על אכסניה ונישן באחד הבתים הקטנים אבל ... ירד גשם והיה קר ...

למחרת חיכנו לטרמפ משמונה בבוקר עד שתיים בצהריים, הגיע אוטובוס מלא וכבר סגרתי איתו על מחיר והעמסנו את התיקים על גג האוטובוס, היינו 5 דקות לפני תזוזה ואז קרה לנו את הדבר המפנק ביותר בכל הקרטרה .... זוג ישראלים בגילאי ההורים שלי שירדו את הקרטרה ברכב ושינו את תוכניותם בשבילנו וירדו הלאה דרך Chile Chico עד ארגנטינה נסיעה של 8 שעות. בדרך הם פינקו אותנו באוכל וארטיקים ועצרו במקומות יפים לצלם. הרגשנו שיש לנו אבא ואמא למשך 8 שעות מזה ארבעה חודשים.

אבא ואמא ליום אחד ... תודה !

הדרך הייתה היפה ביותר בקרטרה וחבל שהרבה ישראלים שיורדים את הקרטרה חותכים לפני לארגנטינה.

חזרנו לארגנטינה השמש שוב זרחה, מזג האויר השתפר פלאים ואיתו מצב הרוח, המחירים שוב נמוכים אבל הנוף כאילו נמעך ובמקום הרים ירוקים, לגונות, אגמים ועוד התחלף הנוף במדבר משמים ... טוב, כנראה שאי אפשר להנות מכל העולמות.

ועדכון סופי, 5930 לתמר, 5610 לי ... אבל מה אכפת לי, העיקר שחזרתי לארגנטינה.
 
שלכם

ערן