בנגקוק בירת תאילנד, כרך אדיר, שקידמה שורה לצד עוני ועליבות. עיר מעניינת שיש הרבה מה לראות בה. ארמון המלך,מקדשים, שיט בנהר החוצה את בנגקוק, ביקור בשוק הצף, שוטטות באין סוף שווקים, שוק סוף השבוע, קניונים, קניות, מועדונים ועוד.
שלושה ימים מספיקים לבקר בכל המקומות המעניינים. לגבי זמן קניות... בין יום לשנה :)
שוק הלילה, ביקור במקדשים באזור, חוות נחשים, מופע של קופים, רכיבה ומופע פילים, ביקור בבתי מלאכה ומפעלים, קורסי בישול, מסאג'ים ועוד.
צ'אנג מאי הוא בסיס יציאה לטיולים באזור, טרקים, ביקור בכפרים של שבטים שונים, ג'ונגלים ועוד.
שלושה ימים יספיקו לטייל בעיר ובסביבתה הקרובה.
אי עיירה כייפית, שוכנת על גדות נהר בו ניתן לעשות רפטינג, קיאקים או אבובים.
ברחבי העיירה פזורים אכסניות רבות בכל הרמות גם לדלי תקציב. ישנם מסעדות רבות ובארים. כייף לשהות בעיירה, לשבת במסעדות שבה ועל גדות הנהר החוצה אותה.
מומלץ לשכור אופנוע ליום, לנסוע למעיינות חמים ולמפלים יפים שיש בסביבה, נסיעה על ההרים המיוערים, לעצור בתצפיות מהם נשקפים ההרים הירוקים שמסביב ובעמקים בניהם עננים לבנים ואפורים.
שלושה ימים יספיקו.
אבל אם אתה מחפשים בטן גב, וקצת להתבטל לכם, אפשר גם להתקע הרבה יותר.
צ'אנג ראי נמצאת בצפון תאילנד סמוך ללאוס וכ 180 ק"מ מצ'אנג מאי. צ'אנג ראי מכילה כ 75 אלף תושבים, יש בה שווקים ואזור תיירותי.
יותר נוח להגיע לאיזור הטרקים של הצפון מצ'אנג ראי ולכפרים שמסביב בו מבקרים בשבטים שונים ומעניינים.
קרוב יותר לגבול עם לאוס מאשר צ'אנג מאי.
יום עד יומיים. אין יותר מדי מה לעשות בעיר עצמה.
תחנת מעבר בדרך מהצפון לאיים בדרום.
אפשרי לקחת טיסה ישירות מצ'אנג מאי שבצפון לפוקט או קוסמוי
האי הגדול ביותר בתאילנד. חופים נהדרים, תיירותיים וגם שקטים: פטונג ביץ', קרון ביץ', קאטה ביץ'. ספורט ימי, חיי לילה במיוחד במועדונים שבפטונג ביץ'.
טיולים מאורגנים ברחבי האי על גבי פילים, בג'יפ או רגלי בתוך ההרים והג'ונגלים. שייט והפלגות לאיים סמוכים, גם לקו פי פי.
פוקט הינו בסיס מצוין ליציאה ליעדים מצויינים לצלילה
בין שלושה ימים לשבוע.
אפשר כמובן להעביר שם גם שבועות של רביצה בחופים תוך כדי מעבר מחוף לחוף ברחבי האי.
אי קטן וכייפי. תיירותי מאוד, הרבה אכסניות ומלונות קטנים, מסעדות, מספר מועדונים ובארים קטנים.
מקופיפי יוצאים לחצי יום שייט בארבעת האיים או יום שלם לשבעת האיים.
ישנם מספר מוקדי צלילה סמוכים לקופיפי. ישנם בתי ספר רבים לצלילה, אשר מוצאים צוללנים לצלילות שונות, וגם מלמדים לכוכב אחד, שתיים וקורסים מתקדמים יותר.
אפשר לטפס לתצפית על קופיפי והמפרצים שמסביב, כדאי לעלות קצת לפני השקיעה.
מינימום שלושה ימים אבל אם אתם צוללים, וגם רוצים להנות קצת מהחוף המערבי ידרשו חמישה ימים.
אי המסיבות. הסיבה שהרבה מטיילים מגיעים לאי הוא מסיבת הפול מון, המתקיימת כשיש ירח מלא.
אך בקופנגן יש הרבה דברים לעשות, יש חופים נהדרים בהם אפשר לרבוץ או לשחק כדור עף ולעשות ספורט ימים (אופנועי ים, בננה ועוד).
כדאי להשכיר אופנוע ולנסוע ברחבי האי, לבקר במפלים, לעלות לתצפית בגבוה של יותר מ 600 מטר על האי, לעבור בחופים מבודדים ולהתנסות בירי בחץ וקשת.
יש טיולים על פילים, וטיולים להרים המיוערים.
יש הבאים רק למסיבה וממשיכים הלאה יש שנתקעים באי שבועות.
אבל בכלליות כדאי לבוא 4 ימים לפני הפול מון ולעזוב יום יומיים אחרי.
כך שמספיק חמישה עד שישה ימים.
אי גדול, השלישי בגודלו בתאילנד.
יש בו הרבה דברים לעשות, החל מטיולי פילים ברחבי האי, מפלים, תצפיות, טיול ביערות שבמרכז האי.
ישנם חופים יפים, שקטים והמוניים כגון הצ'וונג ולימאי, שבהם יש מרכזים תיירותיים מאוד, מלונות על החוף, מסעדות מצויינות וחיי לילה תוססים.
שלושה ימים ועד שבועות שלמים.
אם אתם מחפשים בטן גב, להנות מחופים יפים, להתפנק באוכל טוב, מסאג'ים ובלילה מועדונים ובארים טובים, אפשר להתקע באי שבועות.
הגעה מהאיים. אפשר לנוח יום ולהמשיך.
חופים יפים, לנוח או לעשות ספורט ימי, חיי לילה סוערים במסיבות ומועדונים מכל הסוגים, טיול עם אופנוע שכור בסביבות העיר לתצפית יפה על מפרץ פאטיה.
יומיים שלושה יספיקו.
למי שאוהב מסיבות או לרבוץ בחופים יפים, אפשר להעביר שם הרבה יותר זמן.
בעיקר להנות משקט ושלווה אין בו הרבה תיירים, בעיקר פוקדים אותו מקומיים שבאים לחופשה. אין יותר מדי מה לעשות באי. אי קטן שמוגדר כשמורת טבע.
יומיים יספיקו.
אך אם באתם לחפש שקט ושלווה, ויש לכם ספר עב כרס לקרוא אולי תצליחו לשרוד שם עוד יומיים נוספים.
אי השני בגודלו בתאילנד ולכן בעל שטח גדול. חוץ מחופים נהדרים, עליהם יש מסעדות, ומקומיים שיעשו לך מסאג'. ישנם טיולים בהרים בתוך הרי, מפלים, טיולי פילים, טיולים רכובים ברחבי האי.
מומלץ להשכיר קטנוע ולנסוע ברחבי האי ולראות חופים יפים, שקטים יותר ושקטים פחות.
שלושה ימים מספיקים.
אם אתם אוהבים לרבוץ על חופים, תוכלו להאריך את השהייה לשבוע.
תחנת מעבר מקוצ'אנג לקנצ'נבורי.
גשר על נהר הקואי, שבעת המפלים, מקדש הטיגריסים, רכיבה על פילים ושחייה איתם, מסאג' רגליים, שייט בנהר בסירות ארוכות זנב ועוד...
יומיים מספיקים ע"מ לראות את כל המקומות המעניינים בקנצ'נבורי וסביבותיה
חזרה לבנקוק לתפוס את הטיסה הביתה.
את הימים האחרונים לנצל לקניות ולפינוקים של מסאג'ים, טיפולי פנים ועוד.
תאילנד, מדינת הנופש, הסטלבט והכייף.
בדרום תאילנד ישנם חופים ואיים עם חול לבן ועצי קוקוס. מוקדי צלילה יפים עם קורלים יפיפיים שנשמרו, צוקים שמזדקרים מהים, שלחובבי האנדנלין יהיה אתגר לטפס עליהם.
בדרום תאילנד פזורים איים רבים, אי המסיבות הלא הוא קומפנגאן, האי קופיפי מהסרט המוכר "החוף", ועוד איים מהגדולים והתיירותיים ביותר ועד הקטנים לשם ילכו אילו המחפשים שקט ושלווה.
בירת תאילנד באנקוק, מודרנית מאוד, אך שכונות העוני ואזורים מוזנחים אחרים ישאירו אתכם בתדהמה. יש שפע אתרים תיירותיים ושווקים לראות ברחבי העיר והאזור המונה קרוב ל 10 מליון בני אדם.
אם חשבתם על תאילנד כמקום לשופינג, הרי שבאנקוק על השקווים, הקניונים ומרכזי המסחר המתקדמים יהיה גן עדן למכורים לקניות.
צפון תאילנד מתאפיין באזור הררי ומיוער, עם הרבה נהרות רחבים ומפלים. שם ניתן לטייל על אופנוע, ג'יפ או אפילו פיל, לעשות אטרקציות שונות כגון אבובים וקייקים ולראות תרבות מעניינת ברחבי צפון תאילנד בכפרים מסביב.
אם בכל זאת הרגתשם שכפרי תאילנד, והתרבות ברחבי תאילנד ניראת לכם ממוסחרת, תקפצו למדינה השכנה לאוס, מדינה הרבה פחות מפותחת לעומת תאילנד. שם תראו כפרים אוטנטיים והרבה פחות מסחרה כמו שיש ברחבי תאילנד.
תאילנד גובלת עם לאוס, בורמה,קמבודיה ומלזייה.
בקיצור לכל אלה שאוהבים לכייף אבל בלי להתאמץ יותר מדי תאילנד זה המקום.
הזכרתי כבר שחם בתאילנד גיהינום ?
| מקום \ חודש | ינו' | פבר' | מרץ | אפר' | מאי | יוני | יולי | אוג' | ספט' | אוק' | נוב' | דצמ' |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאילנד |
בתאילנד אפשר לטייל כל השנה. תקופת המנסונים הם בין יוני לנובמבר, בהם פחות נוח לטייל אבל עדיין הגשמים הללו לא מפריעים לטייל. עם קצת מזל לא תראו כמעט גשם, או עם חוסר מזל ירדו יומיים שלוש גשמים, אבל תמיד יש אופציה לעבור לאזור אחר רגוע יותר.
בתאילנד שתי עונות עיקריות. העונה בה מומלץ להגיע היא בין דצמבר ליוני. בתקופה זו אומנם חם ולח כמו תמיד בתאילנד אבל ישנם פחות מונסונים.
העונה השנייה היא בין יולי לנובמבר בה חם, לח וגשמי מונסון יורדים לעיתים קרובות. יחד עם זאת לא צריך להתרגש, פעמיים הייתי בתאילנד ותקופות יוני עד אוגוסט. אומנם פה ושם היו ימים גשומים, אבל זה לא נורא כמו שחושבים. וזה גם עניין של מזל. לדוגמא שהייתי בפוקט היו יומיים מצוינים ולאחריהם יום גשום,
בקופיפי היו יומיים גשם אבללאחר יומיים שעברתי לצד השני בקופנגן וקוסמוי היה בעיקר ימים יפים בהם יש גשם שעה בערב.
שיש גשם בתאילנד זה לא אומר שקר אלא ממשיכים להסתובב עם
מכנסיים קצרים וגופיות. ואם אתם בים, הגשם לא משפיע ואפילו שובר קצת את החום.