פרו: קוסקו - רפטינג, טיול אופנועים, טרק הסלקנטאי והמאצו'-פיצ'ו.

נכתב ב-4 לנובמבר, 2004

HOLA

 

קוסקו Cusco, עיר המונה 300 אלף איש, שוכנת על הרי האנדים Andes בגובה של 3200 מטר. העיר נקייה ונעימה מכילה אכסניות טובות ומסעדות.

בקוסקו וסביבתה יש שפע אטרקציות, כגון: טיולי אופנועים, ג'יפים, אופניים, רפטינג, קייקים, בנג'י, טרקים ועוד.

 

הגענו לקוסקו מנסקה, פרטטי על המקום "המדהים"  הזה במייל הקודם, ואם לא קראתם, לא הפסדתם !!!

הנסיעה ארכה 14 שעות, כל הדרך סיבובים, ב 4 השעות האחרונות נשברתי והקאתי שאר הדרך, מזדקנים ...

באחד הסיבובים עף מהמדף העליון בקבוק יין של 5 ליטר ולמזלי לא פגע לי בראש אלא רק בכתף ונשבר על הרצפה והסריח את האטוטובוס כולו, ומי שעד עכשיו לא הקיא... הקיא !

 

קוסקו שימש בשבילנו כבסיס יציאה לאטרקציות שנמשכו מספר ימים, ובין אטרקציה אחת לאחרת החלפנו כח.

לטיול יצאנו...

מהטיול שבנו....

 

האטרקציה הראשונה שביצעתי עם עוד 5 ישראלים היה טיול אופנועים שנמשך 4 ימים.

שכרתי אופנוע שטח XR 400 הרכבתי את שותפתי הנוכחית תמר, עוד 5 חבר'ה ומכונאי שבא איתנו, ומה לעשות ... עבד קשה ... פנצ'רים, כבל גז קרוע,  אופנוע ששבק ועוד מני תקלות.

נסענו בכבישים שמתפתלים בין ההרים, בשטח, עברנו פסים, שהינם מעברים בין הרים גבוהים ומושלגים, שהקור שם היה בילתי נסבל, בפס הראשון ירד עלינו גשם ולא הרגשי את הרגליים, ובחזור בפס השני ירד עלינו ברד שהכאיב.

 

עקב הגשמים שהיו לאחרונה חלק מהדרכים היו חסומות באיזה נחל או מפל שמעבר שלהם הרטיב אותנו כליל או שאיבוד שליטה שלח אותנו לאמבטיה צוננת כשהאופנוע עלינו, האופנוע היה כבד לאללה והגעתי לרצפה רק עם קצות האצבעות.

חציית נחלים...

 

ביום הראשון נסענו מ 9:00 בבוקר עד 12:00 בלילה, עם עצירות לאכול ומנוחה. נכנסנו לתוך הלילה והנסיעה בתוך שטח ג'ונגלי המכיל גשרים, מטעים וכפרונים קטנים לאור פנס חלש שהפך את הנסיעה לחוויתית מאד, וארוכה ....בסביבות 4 שעות.

ביום השלישי התפנקנו, איך לא, בטבילה לילית במעיינות חמים.

האופנוע מסרב להתניע בבוקר

תשוש אחרי יום רכיבה

 

יומיים לאחר שחזרנו יצאתי לרפטינג עם קבוצה אחרת של ישראלים פלוס 4 תיירים, סה"כ 12 איש לא כולל אנשי צוות.

שתי סירות, 6 בכל אחת, 3 ימים של רפטינג ברפידים של 5 ו 5+ שלא היה מפחיד.

ישנו בשטח על גדות הנהר, היתה אוירת קמפינג, וחגיגה ליתושים שטבחו בנו ללא רחמים.

המדריך המשוגע... עם הראש מקדימה...	שותפי לחתירה, יובל
רגע ההיתהפכות...	קפיצה מסלע לתוך הנהר

הצעה  אישית ממני, מי שחושב לעשות רפטינג בקוסקו, שיזדרז .... כל רפיד שמת שם תייר אז לא עושים אותו אלא מטרקים על הסלעים עד שעוברים אותו... בקצב של ההרוגים פה, נניח 3-4 בשנה, מתמטיקה פשוטה קובעת שתוך שנתיים שלוש הרפטינג יהיה רגלי.

 

לאחר הרפטינג יצאנו תמר, מיקי ואנוכי לטרק הסלקנטאי. טרק שנמשך 3 ימים ובסופו מגיעים לעיירה למרגלות המאצו'-פיצ'ו.

הטרק לא היה קשה,  לקחנו ציוד, אוהל, מזרנים, סקשים, אוכל וכלים ביום הראשון בו עולים פס של 4470 שכרנו חמר שלקח את הציוד, ושאר הימים הציוד היה עלינו.

הטרק הכיל הרים, לגונה קטנה... בעצם שלולית, נהרות, כפרים, שטח המכיל צמחיה עבותה שיחד עם הדיל הזה יש גם .... יתושים !

כיבוש הפאס אל מול פיסגת הסלקנטאי
משחק קלפים מול פיסגת הסלקנטאי	ארוחת בוקר

 

ביום השלישי נאלצנו לעבור עצמאית נהר בעזרת אומגה באורך של כמה עשות מטרים וגובה של 15-20 מטר בערך.

שימו לב לכלב השחור שתפס איתנו טרמפ ללא ידיעתנו

 

המאצ'ו-פיצ'ו Machu Pichu, אם אין לכם כח לציניות אז תדלגו על זה, כי יושב לי הרבה בבטן על המקום הזה ועל מה שעושים ממנו .

ראשית, יקר בלי שום פרופורציות. פתאום המחירים קופצים פי 5 ובדולרים .... הפכו להיות אירופה .... ואפרופו אירופה, אני מאשים בזה את הארופאים !!! הם משלמים בכל מקרה וזה רק מעודד אותם.

שנית, לגבי המקום עצמו, הארכיאולגיה, לא מרשים. במיוחד שכל מה שרואים הרוב הגדול זה שיקום ובניה מחדש. מראים לנו תמונות מ 1915 כשמצאו את המקום, והוא נראה כמו גל אבנים כמעט ללא שום מבנה עומד... והם פשוט "שיחזרו". לדעתי זה קנוניה של אנשי עסקים שהמציאו הכל על מנת לעשות מליונים.

המדריכה, שכמובן גמגמה אנגלית וכל מילה שניה שלה היתה NO, ושההדרכה איך לא גם עלתה בדולרים, תמיד שיבחה את הבניה, וכמה שהם מהנדסים וארכיטקטים מעולים ואיך הכל נעשה במחשבה תחילה .... אז תגידו לי, למה, למה המדרגות שלהם בכל מקום כאלה מחורבנות !!! (כל הזכויות שמורות לתמר) אתה עולה 10 מטר והבירכיים שלך גמורות, זה מתאים יותר למהנדסים של עריית רחובות לא למהנדסים דגולים של האינקה.... מי המהנדס ? ... תנו לי ראש !!! (כל הזכויות שמורות למיקי !)

 

לסיכום, מצדה לא ראה ממטר את המאצ'ו-פיצ'ו, ואני רציני !

 

 

אחרי קוסקו נסענו תמר, תום, יוסי, ואנוכי לפונו Puno שעל גבול בוליביה.

פונו, בגובה 3800 מטר ושוכנת על גדת אגם טיטיקקה Titicaca. אגם ענק ויפה המשותף לפרו ובוליביה.

 

באגם זה ישנם את האיים הצפים Floting Island, האיים, ששוכנים בהם אנדיינים, הם בעצם צמחיה עבותה שצמחה ויצרה אי וניתן לנייד את כל האי  ממקום למקום ומדובר באיים בקוטר של עשרות מטרים.

 

יצאנו ליומיים לסיור בין האיים וישנו אצל משפחות מסורתיות, היה נחמד ומעניין , האוכל היה נוראי אבל המוקמיים ארגנו לנו מסיבה מסורתית.

אמש הגעתי ללה-פז La Paz שבבוליביה. אהיה כאן למשך סוף השבוע.